<h1>ארחות חיים דין השבת אבדה סימן ו'</h1>
<h2>דף ח:</h2>
בהמה של מציאה לא זכה בה עד שימשכנה או שינהגנה וכן בנכסי הגר. היה אחד רכוב ואחד תופס מוסרה הרוכב קנה הבהמה והמסורה שעל לחי הבהמה והתופס מוסרה קנה מה שתפס בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה.
<h2>דף י.</h2>
ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה אותו שהחזיק בה זכה. והמגביה (את) (ה)מציאה לחברו קנה חבירו.
<h2>דף יא.</h2>
ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום ומסקינן דקטנה יש לה ד' אמות וחצר וקטן אין לו ארבע אמות ואין לו חצר.
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אם היה חצר המשתמרת או עומד בצדה אע"פ שאינה משתמרת.
<h2>דף יב:</h2>
מציאת בנו ובתו הסמוכין על שולחנו אע"פ שהן גדולים ומציאת בתו הנערה אע"פ שאינה סמוכה על שולחנו ואפילו מכורה לאמה הרי אלו שלו. וכן מציאת אשתו ועבדו ושפחתו הכנענים אבל מציאת בנו שאינו סמוך על שולחנו אע"פ שהוא קטן וכן מציאת עבדו ושפחתו העברים אע"פ שהן סמוכים על שולחנו הרי אלו שלהן שעבדו ושפחתו אוכלין בשכרן. ויתום (האוכל) [הגדל] בתוך הבית לא קרינן ביה סמוך על שולחנו אחר שאין מוטל עליו לגמרי.
<h2>דף כו:</h2>
מצא מעות בחנות [הרי הן] שלו. בין התיבה ולחנוני הרי הן של חנוני. לפני השולחני הרי הן שלו. ואמר ר' [אלעזר] אפילו על גבי השולחן. (בין התיבה ובין הכסא לחנוני) [צרורים ומונחים ואפילו בדבר שיש בו סימן הרי אלו שלו. וכגון שרוב עכו"ם מצויים ושלשה חשיב להו כרוב דקיי"ל כר' שמעון בן אלעזר דמתיר ברוב עכו"ם ולא ברוב ישראל. בין הכסא לשולחני] הרי אלו של שולחני (ואפילו בדבר שיש בו סימן הרי אלו שלו וכגון שרוב גוים מצויין שם ושלשה חשיב להו רוב וקיימא לן כר' שמעון דמתיר ברוב גוים ולא ברוב ישראל).
